המקור הנורמטיבי לחיוב תשלומי מזונות במסגרת הבאת ילד מחוץ לנישואין

בישראל, דיני המשפחה מבוססים על הדין העברי ושאובים מהמקורות היהודיים. תחום זה של הסדרת תשלומי מזונות במקרים של הבאת ילד מחוץ לנישואין, נופל בגדרי דיני המשפחה. המשפט העברי, המתקדם ביותר בהשוואה לדינים המקבילים של דתות אחרות, פוסק לטובת הילד ובעד חיוב תשלום מזונות על ידי האב הביולוגי וזאת לאור עקרון טובת הילד המוביל את דיני המשפחה ואת הדין העברי.

עלייה בכמות המקרים של הבאת ילד מחוץ לנישואין

בשנים האחרונות חלה עלייה בכמות הילדים הבאים לעולם ללא נישואי הוריהם, בין אם מטעמים אידיאולוגיים ובין אם לא. במידה והילד הובא אל תוך מערכת הורית על בסיס הסכם מוגדר, למשל הסכם הורות משותפת, אזי תנאי גידול הילד והדאגה לרווחתו מוסדרים מראש באותם ההסכמים אשר אושרו משפטית ואין כל בעיה בקשר לדמי המזונות. במקרים בהם אין הסכם המסדיר את התנאים לגידול הילד בשלל מקרים שונים, באם תוכל האישה להיות ערבה לזהות האב הביולוגי של הוולד, תוכל לתבוע ממנו מזונות.

כיצד מתבצע הליך תביעת המזונות על ילד שהובא מחוץ לנישואין

ילד מחוץ לנישואין - תביעת מזונות

ילד מחוץ לנישואין – תביעת מזונות

ישנם מקרים רבים בהם אישה נכנסת להריון מבלי לדעת מיהו אב הילד. במידה והאם תטען כי היא יודעת מי הוא האב הביולוגי של הילד, תוכל לתבוע ממנו תשלומי מזונות לרווחת הילד. במקרה כזה, בית המשפט יורה על האדם אשר נטען שהוא אב הילד, לעבור בדיקת אבהות. במידה ואכן יימצא כי הוא האב, עליו לשלם תשלומי מזונות על פי דין וכמובן, במקרים של סירוב לשלם מזונות, בית המשפט יוכל להפעיל סנקציות מתאימות באמצעות הוצאת צו. האב מחויב בתשלום מזונות על הילד עד גיל שש, בו גם האישה מתחילה להיות חייבת במזונות לילד עד שימלאו לו 15. החלוקה בין ההורים תהיה שווה בכל הקשור להוצאות נלוות לגידול הילד.

מה באשר למקרים בהם הילד נולד לאישה נשואה אך לא במסגרת נישואיה?

במקרים בהם הרתה אישה נשואה מגבר שאינו בעלה והיא מעוניינת בקבלת תשלומי מזונות ממנו, בית המשפט לרוב לא יאשר בדיקת סיווג רקמות, שכן התוצאה שתעלה עשויה לסווג את הילד כממזר, מה שיעמיד בפניו אתגרים בהמשך חייו ויגדירו כפסול חיתון. במקרה כזה, בית המשפט לרוב יחייב את האב במזונות.

מה הדין במקרים בהם האב אינו יהודי?

במקרים בהם האב אינו יהודי, חובת המזונות תחול עליו אך לא בהתאם לדיני המשפחה השאובים מהדין העברי, אלא בהתאם למעמדו האישי או על פי חוק תיקון דיני משפחה (מזונות). בכל אופן שהוא וללא קשר למוצא האב או הילד, הנטייה של בית המשפט בישראל היא לפסוק לטובת הילד ולחייב את האב בתשלום מזונות ככל שניתן, על פי דין.