מצבה בבית קברותכל אחד זכאי לקבור את האהובים עליו על פי מסורתו

מסורות הקבורה התפתחו עוד מראשיתה של האנושות וזהו למעשה אחד מהדברים המגדירים אותנו כאנושיים. ההתמודדות עם המוות של אדם קרוב מהווה עיסוק מרכזי וייחודי בדתות השונות. בהרבה גורמים היא דומה מאוד, לדוגמה – בשלוש הדתות הגדולות הגובה נקבר ברוב הפעמים ולא נשרפת. בגורמים אחרים, כמו טקסי הקבורה עצמם, מסע הלוויה ומנהגי האבלות, יש שוני בין דת לדת. גם בתוך הדתות עצמן, ישנם זרמים ששונים ביניהם במסורות הקבורה. למעשה מדובר בעולם ומלואו ולכן מדובר בנושא נחקר מאוד על ידי אנתרופולוגים וסוציולוגים לאורך כל ההיסטוריה. בישראל כיום, כל אדם זכאי לבצע טקס קבורה לפי דתו ומסורותיו. בשנים האחרונות ניתן גם לבצע קבורה אזרחית המתאימה לאנשים לא דתיים.

מסורות הקבורה של הדתות העיקריות בישראל

בישראל יש ערבוב של כמה דתות ועמים, עם מסורות קבורה שונות:

  • קבורה יהודית – הקבורה היהודית כוללת סדרה של טקסים פני ההלוויה, במהלכה ולאחריה. בהיסטוריה הרחוקה של היהדות חניטת המת הייתה מקובלת, אך הדבר אינו מקובל כיום. טקס הקבורה כולל קודם כל את קריעת בגדיהם של קרובי המשפחה של המת. לאחר מכן, נאמרים דברי הספד בבית הלוויות. השלב הבא הוא תחילת מסע הלוויה עם הארון אל עבר מקום הקבר. ליד מקום הקבר נאמרות תפילות כמו קדיש ופרקי תהלים. לאחר הלוויה, קרובי המשפחה נמצאים בשבעה ובתקופת אבל של 30 יום.
  • קבורה מוסלמית – מוסלמים מהווים כ-20% מתושבי המדינה ועל כן טקסי הקבורה שלהם נפוצים מאוד בארץ. נהגי הקבורה המוסלמיים מתחילים בחניטת המת. לאחר מכן, נעשה מסע של ארון המת יחד עם בני המשפחה והמכרים הקרובים והרחוקים אל עבר בית הקברות. שם נאמרות תפילות שונות. הגופה נקברת כשראשה לכיוון מכה. גם אצל המוסלמים נפוצים מנהגי אבלות, שחלים ביתר שאת על נשים אלמנות.
  • קבורה נוצרית – קבורה נוצרית היא עניין שמשתנה מאוד בין מדינה למדינה ובין הזרמים השונים בנצרות, אך עקרונותיה המרכזיים דומים. טקס הלוויה נעשה בכנסיה, בה מתכנסים בני המשפחה, החברים והמכרים. במהלך הטקס נאמרת מיסה והגופה מוצגת אל הקהל במסורות מסוימות. חלק מהזרמים בנצרות מאפשרים את שריפת הגופה לאחר טקס המיסה, אך ברובם נעשית קבורה של המת.

קבורה באופן אזרחי

כיום לא כל האנשים מגדירים את עצמם דתיים ומעוניינים בטקס קבורה אישי יותר שאינו מבוסס על עקרונותיה של דת כלשהי. מעבר לכך, ישנם אנשים שמגדירים את עצמם כיהודים אך אינם מוגדרים כך על ידי הרבנות, כך שאינם יכולים להיקבר בבית קברות יהודי. עבור אנשים מקבוצות, קבורה אזרחית בבתי קברות ייעודיים לכך, היא פתרון מצוין. בקבורה אזרחית, ניתן לבצע כל טקס שהמשפחה חפצה בו, שיכול לכלול גם מוסיקה, הספדים וכל דבר אחר שמאפשר לזכור את המת ולכבד אותו בצורה מרגשת.